למה רע, אתם שואלים?

רע כי חודש הבא אני בת 19,
ועדיין לא עשיתי כלום עם החיים שלי.
רע כי עדיין לא מצאתי אהבה,
ואני כל הזמן מחפשת אותה,
משתוקקת אליה, מחכה לה.
אתם יודעים מה זה לחיות 19 שנה בלי אהבה?

רע כי אני שוב מאוהבת בבחור שאין לי שום סיכוי אצלו,
שוב בחור שלא יודע שאני קיימת.
מה כל כך רע בי?
מה כל כך רע אצלי?

רע כי שוב רע לי ואין עם מי לדבר,
כי שוב בטחתי באנשים הלא נכונים.
רע כי אני מרחיקה את עצמי מכל מי שמהווה פוטנציאל לסכנה,
ושוב אני מוצאת את עצמי לבד.

רע כי את כל המשקל שהורדתי אני מעלה בחזרה,
והתחלתי לעשן, בנוסף לכל.
רע כי כל האומץ שקיבלתי התגלה כשאשליה,
ואני רק מגלה כמה אני חלשה יותר,
כמה טיפשה, כמה עלובה.

רע כי אני שוב כותבת ארבעה שירים בשבועיים,
כי שוב יש לי יותר מדי דברים רעים לספר.
רע כי אף אחד לא מבין שרע לי,
וכולם רק שואלים:
מה כל כך רע בך?
מה כל כך רע אצלך?

אז למה רע לי, אתם שואלים?
רע לי כי אני אני.

הלוואי והייתי אתם.