אני מביטה לשמיים.
מים,
מתנקזים אל חבל הטבור
קשור, בסרט.
ורוד.
אני בסרט.
אילם.
ידיי כבולות באפיקים בלתי נראים
רעים כל-כך...
יפים כל-כך...
כך או כך...
רוכן מעלי
עלי שלכת נגררים
לחדרים מהמרפסת
מטפסת
עליך.
אני מביטה לשמיים,
מים
מרווים את צמאוני.
אני.
לא אתה.
אתה.
לא אני. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.