אני אומר לכם, היא לא כמו כולם, היא שונה. היא באה מהשמיים,
כמו סופרמן, אבל לא מכוכב אחר אלא מהשמיים, סתם מהשמיים, מאיפה
שמלאכים באים. וגם היא מלאכית, אני יודע את זה, לא יודע איך,
זה מהדברים שפשוט יודעים. את המלאכית שלי עוד לא מצאתי, אבל
לפחות אני יודע לזהות מלאכים, לא כל אחד יכול, זה מהדברים האלו
שפתאום אתה קולט שרק אתה יכול, וזה בדרך כלל נותן לך מבט אחר
על הכל. אני יודע שהיא לא המלאכית שלי, והוא, הוא בטח לא יודע
שהיא מלאכית, למרות שזה ברור כשמש, יצור מושלם כל כך, כמו
מלאך, ואפילו הילה יש לה, לא סביב הראש, אלא בשם, אבל בכל זאת
הילה.
רק להיות לידה עושה לי טוב, מבט אחד עמוק שלה, זה כמו לבהות
בכדורי הפלסטיק האלו שאם מנערים אותם אז יורד שלג של נצנצים.
והיא, היא כמו פתית שלג בעצמה, כל כך פשוטה, כל כך מיוחדת. ככה
זה בחיים, הדברים הכי מיוחדים הם הדברים הכי פשוטים. ושלג הרי
זה בסך הכל מים, אבל שלג זה בכל זאת מיחד. עדין, יפהפה, צח,
טהור, מדהים, ככה זה שלג... ככה זה היא.