"אני אוהבת אותך, פתאום ככה, אבל אוהבת" רציתי לספר לו, הכל
להגיד באותו הרגע. הייתי אומרת, באמת שהייתי. חברות שלי אומרות
שלא הייתי אומרת לו גם אם היינו לבד. אבל באמת שהייתי אומרת!
לא יכולתי פשוט, פתאום הוא הלך לצד עם מישהי. התמלאתי קנאה!
"את יכולה לבדוק אם הם ביחד?" שאלתי את איילת.
"לא, היא רק ידידה מבית הספר" היא שאלה אותו וחזרה עם התשובה
שלה ייחלתי!
אבל עדיין הייתי מלאת קנאה, היא אולי רק ידידה שלו, אבל היא
מדברת איתו ואני רק מסתכלת מהצד.
אחר כך הוא אמר לי משהו ופשוט לא יכולתי לענות לו, לדבר איתו,
קפאתי במקום כי ידעתי.
היום אני אבכה.
אבכה בשבילו, אבכה בגללו, אבכה על כך שלא נהיה יחד, לפחות לא
היום. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.