א. ר. הנסון / פרח שנבל |
לבד,
מסביב אין אף אחד.
והעולם ממשיך להסתובב,
הוא לא עוצר,
הזמן עובר
מהר.
אין לי אהבה,
בודדה מזמן
אולי אני אומן.
כי אנשים לא מבינים
את נשמת האומנים.
לבי הפך לאבן
ונשמתי לקרח.
פעם הייתי פרח,
מסביבי הייתה תקווה
אולי עכשיו היא כבר עזבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|