חרא לכם?
חרא לכולם.
ההבדל הוא מה אתם עושים עם החרא.
לא מבינים?
תנו לי דקה לספר לכם על שלושה חבר'ה שאני מכיר ואולי תבינו
יותר טוב.

הבחור הראשון קוראים אותו אריה. יושב טוב על חמישה מפלסים ברמת
אביב ג', עשרים נקי כל חודש בבנק, ארבע פעמים חו"ל בשנה וכאלה.
קיצר- number one.

השני מיקי, חתיכת צ'יקמוק, ארבעים ושבע קילו על מטר ואסימון,
חי באיזה חור בבאר שבע. א-מה-מה  כשתופס ת'נרב והווריד שברקה
עובר ת'שתיים וחצי אטמוספרות, לא מכיר יותר לא את אימא, לא את
אבא ולא את אחד אלוהינו.

השלישי איסמו חמו. זה בדרך כלל מין למל"ם כזה, לא מועיל - לא
מזיק, קומה ארבע בלי מעלית, ועם השמונים וקצת  I.Q. שלו מצליח
לנפק לא יותר ממשפטים חד הברתיים אבל מה - הוא חי בתוך הבועה
שלו ושם זין של שלושים סנטים על כל העולם.

עכשיו, בוא נגיד אריה עם B.M.W 320 שלו פותח איזה מאה וחמישים
קמ"ש על כביש שתיים. פתאום, חייג מאה מאחורה, "עצור בצד! עצור
בצד!" אריה לא מתרגש, מלביש את החיוך מליון דולר שלו על הפנים,
דוחף איזה עגנון אחד או שניים בין הדפים של הביטוח, ושמונה
שניות אחרי שהשוטר ניגש לחלון הם נהיים חברים, אחוקים משישים
ושבע, והנושא נסגר בנשיקות ואיחולי החלמה לחותנת.

אוקיי. אותה סיטואציה עם מיקי נראית אחרת לגמרי. זה למה מיקי
לא יכול להרשות לעצמו שיריצו את המספר שלו במסוף ויראו שם עוד
איזה חמישים ושמונה הרשעות קודמות, וגם לא בטוח שהוא הבעלים
הלגמרי חוקי של המאזדה 626  שהוא נמצא בתוכה כרגע, או, שהוא
צריך להגיע A.S.A.P. לאיזה נ.צ. ואין לו בדיוק עכשיו את הזמן
ואת הסבלנות להיכרות אחד על אחד עם נציגו המכובד של המשרד
לביטחון פנים.
אבל כמו שהשוטר רואה מי נמצא מולו ומבין שקיים סיכוי שהטיפוס
הנ"ל יעדיף לבזבז שקל שמונים דרך התשעה מילימטר שלו במקום
שמונה מאות ושבעים ש"ח על דו"ח מזורגג, מיד הוא מרגיש
שהטמפרטורה של המצח שלו יורדת למינוס שבע עשרה מעלות, הוא מקבל
התקף של אמנזיה וחוזר לניידת כמו אחד שהרגע קיבל ארבעים ושתיים
שנות חיים נוספות מתנה.

אם הרנו 5 שנת 84 של חמו עברה את התשעים אז כנראה שהכביש היה
בשיפוע של שמונים ותשע מעלות, אבל בואו נגיד שאנחנו בכביש של
60 קמ"ש ועוד פעם יש את החייג מאה כמו קודם. חמו עוצר בצד
והשוטר רואה את פרצוף האבו-ארבע שלו ומתחיל בנאום.
"אתה יודע שנסעת בכביש של שישים?"
"כן".
"במהירות שישים וחמש?"
"אההה".
"אתה מצטער?"
"ממממ".
"לא תעשה את זה יותר?"
"טוב".
ואחרי שיחה אינטלקטואלית בסגנון הזה השוטר כל כך מאושר להכיר
מישהו יותר אהבל ממנו, ולמרות שלדפוק לו גם קנס נוסף על קיצור
שליש של האונה הקידמית שחמו כבר קיבל זה התעללות בגופה, שלטון
החוק לא מוותר על התענוג.

אז זה מה שרציתי להגיד, שזה די פשוט בעצם. יש הרבה בורות של
חרא בעולם ובמוקדם או במאוחר כולם נופלים לתוכם. ולכל אחד יש
את השיטה שלו לצאת מהחרא. ואם אתה לא הקינג של העולם או בן
זונה עם תשעה מילימטר תגיד תודה שיש לך זין של שלושים סנטים
לזרוק כשאתה אוכל את החרא.