מקנן בתוכי.
כמו הרפס רדום, ערני,
עולה על פני השטח בהזדמנות
אבל תמיד נשאר.
צורך, טורף באלימות
הוא ניזון מחולשות
ממלא אותי באדרנלין
שונה לחלוטין
מכל מה שהכרתי
כשזה יוצא
זה פורץ כל מחסום מעל כל גדר
מאלץ אותי לפגוע, לשנוא, להרוג,
כל יצר טוב להשמיד הוא.
יצור תהומי,
כלבת שלי.
גדול ומוחלט.
חזק, אימתני.
כשזה בפיקוד- זה רודה, זה טרור,
הופך כל רגש אחר לאפור.
אך הנורא מכל מגיע אחרי
כשזוחל הוא חזרה למחילתי מותש.
ולא ישובו דברים שהיו עוד לפני-
כפי שאני זה אני כי אני אני
ואתה, אתה משהו שונה לגמרי.