New Stage - Go To Main Page


רוב אנשי עולם יאמרו,
שליבם קירבם חברו
כשראו את הוד הזו,
שבה הזו,
להיות כזו,
או לפחות לראות כזו

ואם בתוך נפשו חפזו,
או אולי בכלל מיד קפצו,
למסקנה שחורה כזו
שאת מחמד נפשנו זו
נראה עוד לא נושמת

והיא דומעת ותוהה,
האם עוד מה יהיה איתה
ואם עוד מישהו לשלומה דואג,
חובט בדעתו - נרתע
למחשבה כל כך פחותה -
שמין ציפור שיר פעוטה

לא עוד קולה
נותנת

ואז האיש עם המדים,
את כל חוטמו דחף בפנים
את הציפור הוא הלאים,
ולא הדמים,
ולא הסכים
רקד, חיזר, הרים, הטעים,
חיבב עליה החיים
ואף גילה שלא קוראים לה קליאו,
כי אם פלורנס

ואז נשבר ליבי סופית,
כי מה אוכל עוד להגיד?
רוצה את קליאו כאן תמיד,
ולא אסכית,
ולא אשקיט
ואף אם עוד תאמר לי היא תמיד,
שקליאו לא שמה, דם איט!
כי מה נותר עוד לעשות עם בחורה ששמה פירנצה?!





השיר נכתב בהשראת הסרט "קליאו מחמש עד שבע" של הבמאית אנייס
ורדה. קישור למידע על הסרט:
http://www.imdb.com/title/tt0055852/





היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 29/12/04 12:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ספיר דיאמנט

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה