אליס סאלי הופמן / וכמה עוד אפשר |
של בוסר על רגש שהלך לאיבוד
בתוך מציאות חלונות ראוה.
שנים של שינה טווית קרני שמש
גובלות בלילות שהיו לא היו.
והכל ישכח על כוס בירה או שתיים
לוחשת סודות לאוזנו של זר
רגעי קרבה של רחוק מהבית לבד בלילה קר.
והזמן פה קצוב אך אסור למהר
קל יותר לרצוח פרות קדושות
של מישהו אחר
רק זכרי, רגע לפני שתגעי בתקרה
חופש אינו באמת חופש כל עוד הנפש כלואה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|