|
וכמה עוד אפשר לכתוב שירים
של בוסר על רגש שהלך לאיבוד
בתוך מציאות חלונות ראוה.
שנים של שינה טווית קרני שמש
גובלות בלילות שהיו לא היו.
והכל ישכח על כוס בירה או שתיים
לוחשת סודות לאוזנו של זר
רגעי קרבה של רחוק מהבית לבד בלילה קר.
והזמן פה קצוב אך אסור למהר
קל יותר לרצוח פרות קדושות
של מישהו אחר
רק זכרי, רגע לפני שתגעי בתקרה
חופש אינו באמת חופש כל עוד הנפש כלואה. |
|
|
סבא שלי היה
אומר, שתמיד
צריך להסתכל על
חצי הכוס
המלאה.
כשהוא מת, הכבד
שלו היה מחורר
כמו גבינה
שוויצרית, ובערך
באותו הצבע.
אלכוהוליסט זקן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.