ובנתיים השמיים עירומים מעננים
יום של תכלת באמצע דצמבר
כשסופה מתחוללת בפנים.
חיוכים שנשרו ועיניים של שקר
עייפות אדומות מבקרים מלילות
של גניחות חלושות של מגע וניתוק
אפופים בעשן בעל ריח קסום
והנה זריחה והדרך הביתה
משאירה מאחור תום וחסד ורוך
יום של שמש באמצע דצמבר
כשסופת ברקים משתוללת בראש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|