מסכם בשרבוט שפתיים
להטוטים אחרונים של חיוך
מנסה להסביר או להסתיר
והיא תופסת אותי בעיניים
נכנסת לתוך תוכי האישונים
מרגישה את זה בא
בוחנת אותי עד קצה טווח ראייתה
מתעדת אותי
מודדת את תוגתי במד-קור
גונזת לי פיסות הווה
משננת את העור שלי
מכוונת את האור שבי
אף אחד לא מכיר אותו טוב כמוה
אף אחד לא מכיר אותי טוב כמוה
היא יודעת מה טוב לי
יודעת מה רע לי
יותר מכול היא יודעת
מה שובר לי את הלב
איך אני נראה כשאני מתלהב
כשאני מתעורר וקם
כשאני מתמסטל ונרדם
קוראת אותי לפרטיטורה
כמו שיר בשפה זרה לא מובנת
לפעמים היא שעשוע צחוק פרוע
לפעמים היא תבוסה ועלבון
כמו עכשיו
מרוץ הנחשים החל
אחד גומר שני מתחיל
האיטיות היא שתכריע
בבת אחת טרופה
הדעת זחלה מתוך בבואתי
אני לא יכול מולה
תופסת אותי ערום ואבוד
בקרקס הנרקיסיסטי של השירותים
הקוסמת הפרטית שלי
מראה
מראה לי מה טוב
מראה לי מה רע
יותר מכול היא מראה
מה שובר לי את הלב.