אני לא משוררת,
גם לא סופרת דגולה.
אני כותבת מהלב,
דבר או שניים על כאב.

אני לא יוצרת,
גם לא יצירתית.
אבל את מה שעובר עליי
מעבירה למילים.
את המתרחש בחיי
הופכת לשירים.

אני אדם די רגיל
אך גם מוזרה בעליל.
כותבת המון, כל מה שעולה בראשי,
ללא קו מחשבה מיוחד או ממשי.

על אהבה ועל שמחה,
על עצב ודמעה.
על אירועים לאו דווקא חריגים
לעיתים אף על פרחים וציפורים.

אוהבת לחרוז
ועושה זאת בעוז
אך לא תמיד צולחת,
ולא תמיד קולחת,

אבל תמיד תמיד כותבת
ותמיד תמיד חושבת
על החרוז הבא.