עוד חושבת על כמה נפלא היית
על מה שלמעני עשית
כמה אהבה וחום הענקת
ואיך לי תמיד דאגת

על כמה  הקרבת
על כמה שחשבת
על הזמן שבחברתך ביליתי
על כל שאיתך לראשונה חוויתי.

חנוקה מבכי
כשדמעה זולגת על הלחי
אוהבת אך בו בזמן כועסת
תוהה למה ממך אני עוד נרגשת.

נזכרת בטירוף שבעיניך
בשגעון שמילא את מעשיך
בעובדות שקבעת
לבחורה שרק פגשת
בדרישות שהצבת
לזאת שבקושי הכרת
בכמות האהבה שהרעפת
לבחורה שבה זה עתה התאהבת.

הרגשתי כלכך כלכך טוב
כשהיית לידי קרוב
כשהיה לי את מי לאהוב
אך בכל זאת הרגשתי כלכך כלכך רע
היית אליי איום ונורא.