עוד ידך נוגעת בי
וקמצוץ הבל נשפך אל תוך עיניך
מותיר אותך סומא לצללים
התואמים את תווי גופי
הלילה מחשיך את קימוריי
וגופך קרב אליי
ככדור אני מתעגלת לקראתך
מותירה מקום רק למגע שפתותינו
שמץ של ספק מתנגח במאווים;
ארשת פנים מתקתקה מתעוותת
את מקומה תופסים קמטוטי הפחד
כחתול בסכנה עורי סמור
התוכל לחוש בדקירה שבפנים? | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.