[בהגיעי לפסגת ההר אני רואה
כי ישנם הרים גבוהים יותר
והעמק הצהוב נצבע ירוק
הקור מקפיא את המחשבות הטובות.]



את יודעת, לא מספיק היופי בעולם,
צריך שיהיו עיניים שרואות אותו.
היה אסור לי ליצור אותך יפה כל כך.
תמיד טענתי כי מול המראה יפה בעולם, אעצום את עיניי.


הפחד הוא שעכשיו טוב,
אך האתמול והמחר חובקים אותי באצבעות מדגדגות.

תמיד היתה מועקה, פעם קראתי לה הרצון
היום אין לה שם.

לפעמים הוא בא, לפעמים

הפחד
שקברתי את המשמעות לאושר כל כך עמוק באדמה

תחפרי בי, בלשונך, בעינייך

אל תוותרי

אני רוצה ממך עוד ועוד.