בזמן האחרון יש לי פראנויות מתסמינים
תסמינים שמסמנים תחילתן של פראניות

הפחד לחזור למחוזות ואנשים שכוחי אל
אולי כבר מצאתי איזו אמת כוזבת בתוך שקר החיים שלי

הלילות התמצו והפכו כאין וכאפס לעומת הימים
הימים לא ממוצים בכלל ואולי רוצים לא להתמצות

נראה לי שאני סתם צריך איזה ניחוח נשי שילטף אותי, שירחם עלי
אהבה עצמית זה במילא משהו שלא אמצא לעולם

בלי שום ספק החיים משתפרים
לפחות לנוכח המציאות שטופחת

זה מרגיש טוב מדי כדי להיות אמיתי מבחוץ
ורע מדי כדי להיות אמיתי מבפנים

אני מנסה להחצין ולא להפנים מי אני
אולי פה טמון כל החרא