התחתנו בל"ג בעומר, במדורה ענקית עם רב רפורמי שהטסנו במיוחד
מהגליל. האחים שלי החזיקו את החופה הלבנה על שפת המים וכל
החבר'ה שלנו שרקו במשרוקיות כשצעדנו לעברה. כשדודו שבר את
הכוס, הדודות שלו שרו "קול ששון וכל שמחה" וכולם הצטרפו
במחיאות כפיים. אחרי שהן הלכו, שמנו ניק קייב ורקדנו את סלואו
החתונה.
?Do you love me שאלו ניק ודודו ואני הנהנתי.
היו שם 4 חביות בירה, המון בשר אדום, קרטושקאלאך ו- 200 גרם.
האורות של עקבה עשו לנו פצצה של תפאורה, ודני הרכיב את
המיני-דיסק שלו על כמה רמקולים. כשרקפת ודני התחילו להתפשט
ולאף אחד כבר לא היה כוח להוסיף עצים למדורה, לקחנו את עצמנו
משם ועלינו על הווספה המקרטעת של דודו שקושטה בלבן לכבוד
החתונה. הווספה לא כל כך סחבה והפחיות שהוצמדו לה מאחורה עשו
רעש נוראי אבל אני חיבקתי את דודו מאחורה ולא היה לי אכפת.
הגענו להר יואש, המקום הראשון שלנו, דודו פרש שמיכה אדומה
והוציא שמפניה, הדלקנו את הפנסינים שרקפת סדרה בשבילנו עוד
קודם. דודו הוציא סכין גדולה, הגשתי לו את היד שלי והוא חתך,
אח"כ גם את שלו, ואח"כ לחצנו את שתיהן ביחד והדם התחיל לטפטף
על השמלה הלבנה שלי, עדות לברית.
ככה עשינו אהבה, על שמיכה אדומה באמצע מדבר כשהזריחה מאחורי
צובעת את הרי אדום בורוד.
יום למחרת התעוררתי בדירת החדר הקטנה, דודו קיפל את הבגדים שלי
בשקט והכניס אותם לתיק גב גדול. "קומי" הוא אומר לי "יש לנו
נסיעה ארוכה היום". אני קופצת מהמיטה בהתלהבות "הכנת לי
הפתעה?" דודו הסתכל עלי במבט רציני, "שכחת שאת צריכה לחזור
היום?", "מה פתאום לחזור?, אני לא צריכה לחזור לשום מקום,
אנחנו נשואים עכשיו!" הוא מלטף לי את הפנים, "הכל בראש שלך"
הוא אומר, מגיש לי כוס מים ושני כדורים קטנים, "תתחילי
להתארגן, סכמתי עם ד"ר פיש שאני מחזיר אותך עד הצהריים".
"אבל אנחנו נשואים עכשיו" אני מתחילה כבר להתרגז, אני מראה לו
את הצלקת על היד שלי ומחפשת את שלו בשלו, הוא מלטף לי אותה
"שוב חתכת את עצמך", אני מסתכלת על השמלה הלבנה המפויחת שלי עם
שני כתמים עגולים של דם, הוא מחבק אותי ואני מתחילה לבכות,
"אהובתי" הוא אומר לי "סוף שבוע שלם של חופש הם נתנו לך איתי,
ואת בזבזת אותו על מדורת ל"ג בעומר עם הילדים מהשכונה."
בעיניים אדומות אני עולה על הווספה הלבנה ודודו מהדק לי את
הקסדה, "קיבינימט" הוא אומר, "שוב נתפסו לי פחיות קולה מתחת
לגלגלים."