[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








את אומרת שהכל שונה עכשיו
ואני רק שמה לב לכוכבים שמשתקפים לך בעיניים
(כמה פיוטית אני יכולה להיות ברגעים הכי לא קשורים)
ישבנו בכינרת, על המזח שלנו, ואת אמרת שהמים שחורים וכמה שזה
לא תואם את כל השירים שכתבתי עליה.
אני רק הסתכלתי עלייך וחשבתי כמה מהר הלילות שלי עוברים מאז
שאת כאן.
(תמיד ידעתי לשתוק ברגעים הכי לא מוצלחים)





תנזל לתוכי שוב, ככה זה כשהאני שלך והאתה שלי מתמזגים.

  פ
    ו
     ס
        א
          ו
           ת
             י    
               ע
                 כ
                   ש
                      י
                        ו
                          א
                             נ
                               י                      
                                  נ
                                    ו
                                      פ
                                        ל
                                          ת)





היא אהבה להקשיב לי מקריאה לה שירים. אהבה לשמוע איך הקול שלי
מתנגן בכל פעם שאני מזכירה את השם שלך. (טוב נו, כל אחד
והסטייה שלו.)





(אתה היית הסטייה הכי גדולה שלי.)





חורף עכשיו. צמרמורת.
(נפרדנו בכלל בקיץ אבל גם לי מתחשק להישמע בנאלית לפעמים)





ילדות רחוקה של אישה נשכחת על אמצע כביש שומם שלצורך העניין
נקרא לו "חיים".
אין לי אוויר, טובעת בים של פרצופים זרים.
תנשום אותי עכשיו.





מכחולים של מוות, הלב שלך שותת אליי. ציירי אותי עכשיו כמו
המונה ליזה כדי שתוכלי לזכור את הבכי שלי גם אחרי שאלך. הדמעות
שלך קיבלו כנפיים, את אומרת שהן דומות לפרפרים (ולי כבר שנים
שלא היה פרפרים בבטן ממישהו).





את כל-כך יפה כשאת בוכה,
(זה מדהים איך הבנאליות חוגגת ברגעים אבסורדיים שכאלה)
ממש מתחשק לי לכתוב עלייך שיר לפעמים.





איזה יופי שהמילים יכולות להיות כה דומות לפעמים.
ב                                י    ר
 א                           ל        ע
   נ                      א              ל
    ל                   ב                   י
     י      א נ א ל י
(אם לא הבנת לא נורא, גם אני אף פעם לא הבנתי למה הלכת.)





גם לי מתחשק לפעמים לנשק תלתלים וללכת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
האם אתה חושב
שהפיגוע היה
סופר, מגה או
אולטרה פיגוע?

ערב הווי 11
בספטמבר 2002


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/1/05 23:29
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיטל פישל

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה