אתה ואני
כמו צעיף באדום וסגול,
שילובים גרועים המדדים יחד בין שלוליות בגשם.
כמו גלידה חמה, נראים יפים מרחוק,  
אבל כל כך מלאכותיים.
וזה נורא קל להאשים את הרעמים ואת קול הגשם
בשתיקות ארוכות העוברות בינינו.
מדברים בשפות זרות- אתה על חשמל ואני על החושך
נפגשים לחמם ידיים- וזה נעים לפעמים, לפעמים זה נחמד.

אני נמנעת מלהסתכל למעלה, לשאוף אוויר או למשהו יותר טוב-
שלא לקבל את יריות המבול ישר לפנים.
יורדת לים לבדי,
יחפה, נסחפת למים כמו החול ברוח,
הקצף בא והולך אלי, כמו רגעים בודדים איתך,
אני נסחפת עם הגלים לזכרונות רטובים מחורף אחר.