תמיד הוא סבל מבעיות של "חבל ":
דיבר?  "חבל שלא שתקתי "
שתק?  "חבל שלא דיברתי "

ו"חבל שהחמצתי " ו"חבל שרכשתי "
"חבל שבאתי " ו"חבל שהלכתי "
וגם מתחת לחופה, ביום שהתחתן,
הכריז "חבל " בקול גדול במקום לומר: "אמן! ".

לעיתים הוא סעד  "ארוחת- חבלים ",
מוצרים פג-תוקפם (כך על פי הבולים)
"כשבסין יש רעב ", לכולם הוא הסביר,
"השלכה של מזון- זה בכלל לא סביר! ".

יום אחד, כשחצה את הכביש
עבר במקום שאסור - ונדרס
"איזה עסק של ביש-
"ח...ב...ל..." הספיק עוד לומר בטרם נפטר.