אל יווני שכמוך.
איך זה יכול להיות?
עיניים כחולות של מלאך.
שפתיים בשרניות ורכות.
ידיים של אבא שומר.
גוף של גבר מגן.
חיוך של נסיך.
חכמה של מדען.
הרהורים של פילוסוף נודע.
הייתכן?

עיינך ניגלו לי. שחורות לגמריי, כמו הלילה.
שפתיך הבשרניות  למעשה מלאות בדם.
ידיך, כואבות על לחיי.
גופך, מטיל אימה.
החיוך שלך, הינו חיוך שטני.
החכמה שלך - עשתה בי כשפים.
הרהורך - הם רק עוד דרך להשאירני,
מוכה, כואבת, ריקה.
הייתכן?

מדוע אני עדיין בוערת אליך,
כאילו בית ב' איננו קיים?