ליאור יצחק / דמיון |
אותו אני פותח אל הדמיון
מחכה לרכבת האשליות
שם מגלה כמה טוב לחיות
בתוך עולם שאין בו חרדה
כבר מאוחר, נחזור בחזרה
לבד, לבד, לבד
במסעות אל הדמיון
חולם, חולם, על מה
שלא יכול להיות
אולי אפגוש איזו נסיכה
ואולי יש סיכוי לאהבה
ניקח משכנתא לארמון גדול ומפואר
תראי את ילדינו
משחקים ליד הנהר
אבל גם בדמיון הזמן שלי קצוב
צלצול שעון מאיץ בי כבר לזוז
לבד, לבד, לבד
במסעות אל הדמיון
חולם, חולם, על מה
שלא יכול להיות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|