דנה מרידור / ייאוש |
במלח צורבות
על פנייה העייפות,
אין מנוח.
והשעות,
אינן מלמדות,
לא טעם
ולא ריח,
רק חולשות.
ואין נקודה אחת אליה תרצה להגיע
וכבר אין משמעות לצבעים
והעולם חיוור.
והעולם עיוור
לסיבלה,
לאושרה,
לתום ליבה.
אולי עדיף לה לבד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|