אין לי מושג איך לתאר את מה שעכשיו אני מרגישה,
שנייה אני  מרגישה חזקה ושנייה אחר כך הילדה הכי חלשה...
אין לי מילים לתאר את מחשבותיי בשבועיים האחרונים,
אני כל כך מבולבלת ומרגישה "על הפנים"...

הכל התחיל ביום אחד לפני שנה,
ב"פעילות היכרות" שהיתה בכיתה,
האמת, אותך לא ראיתי אבל הבנתי שאתה כן ראית אותי...
אמרת שעליי נדלקת... אפילו תיארת את מה שלבשתי... זכרת כל פריט
בי...
מהר מאד הכל נגמר, אפילו דיבורים לא היו, לא מבטים, לא דבר...
ובתחילת השנה הזו אליי הכל שוב חזר,
בהתחלה רק דיברנו,  זו היתה ידידות בלתי מובנת...
מצד אחד התחלתי להכיר אותך טוב
מצד שני עם כל פיסת מידע רציתי אותך יותר קרוב,
תחילה לא ידעת שאותך אני רוצה,
דיברנו, התכתבנו, אמרנו "שלום" והייתי מרוצה.

אך עם הזמן ברוב טיפשותי,
לא הצלחתי להסתיר את אהבתי...
דיברתי הרבה, שלחתי הודעות וכתבתי שירים,
באמת לא ידעתי שהם היו מעצבנים...
פשוט אהבתי כל כך, ולא ידעתי סוף
הרגשתי בעננים, כל כך טוב...

בהתחלה כשהייתי אומרת שאליך אני מתגעגעת,
היית עונה שגם אתה... והייתי משתגעת...
אחר כך זה הפך לצחוק והיית שולח "חחחחח"
זה לא הפריע לי בכלל, כל מילה ממך אהבתי...
אבל אז הגיעו ימים שבכל אחד מהם הבנתי
שאותי אתה באמת לא אוהב,
שעל מישהי אחרת אתה חושב,
שכל דבר ממני מלחיץ אותך...
ואחר כך- שאתה לא רוצה אותי בקרבתך...
אז לא דיברנו שבוע ימים...
שהיו ימים מאוד עצובים ובודדים,
השתדלתי בך לא להביט יותר,
ניסיתי לחלוף על פניך הכי מהר...
לאט לאט ההרגשה הפכה רק יותר קשה,
אך ניסיתי להיות חזקה, לנסות להיראות אדישה...

במסיבה של אותה הידידה כל כך שמחתי שבאת,
עד שהיה סלואו ועם מישהי אחרת רקדת...
הרגשתי  ממש רע כל פעם שמולי הופעת,
כי עדיין איתי לא דיברת...

ואז השלמנו, והייתי מאושרת,
הייתי שמחה, הרגשתי שוב אחרת,
אך עדיין ממני אתה מתעלם...
מחבק מולי אחרות... מטייל עם חברות...
כותב ל- "..." באווי הודעות...
גורם לי להרגיש על סף דמעות...

אני לא מתכוונת לשלוח לך מכתב זה,
כי אמרת שזה עושה לך קשה...
אבל דע, אותך אני בינתיים לא שכחתי...
אוהבת אותך יותר ממה שלפני שנייה אהבתי...