תמיד ההתחלה קשה
הולכת ואין מוצא
מקווה מתפללת... רק שלא יקרה אצלי...
וקורה כל כך קרוב
שזה נראה מולי
מה עושים עם אמת נוקבת?
מה עושים עם מציאות כואבת?
לא יודעת מה לעשות
כבר אסור לי לשמוח,
אסור לי לבכות.
למה אי אפשר לסמוך עלייך, מוות?
למה אתה מופיע הכי לא צפוי?
כשכ"כ קשה ומתחננים שתבוא, איפה אתה?
כשרוצים אותך, מוות, צריך להתאמץ - לבד.
כשצריך אותך, מוות, הכל תלוי בי - וכלום בך.
ואילו כשמתחננים שלא תבוא, מבקשים שתתרחק
אינך מקשיב
ומכה בהלם
כלום כבר לא בידינו
הכל תלוי בך
עד שנתלה את עצמנו.
הכאב, הפחד, האמת
הכל. הכל זה אתה, מוות.
ההרים קוראים לי
העצים נושקים לי
הים זועק לי
עצור, תנשום, אל תחשוב
תירגע, תעצור, ואז אולי... תמשיך למות.
בתוך עצמך. |