עם השפתיים שלך, הרחמניות, הנאורות,
עם יין וכמו קבלת-פנים לבן אובד
נשקי אותי הרבה,
אקסטטית, צוענייה, עטוית אהבהבים,
כאילו הלילה כל זה נגמר
העולם ואנחנו
נשקי אותי שליו
ציירי בלשון מלטפת
קו-התחלה צמרירי לבן, כמו המטוסים כשהייתי ילד
נשקי כאילו נהייתי ברחם שלך,
כאילו באת מהמחשבות שלי
נשקי, מבושמת, אישה מאל"ף עד ה"א
נשקי גבר בוכה,
נשקי את רסיסי הכוכבים מפני
ישרי בשפתייך את בקעות-הירח
הצירי שפתיים למעגל קסמים קטן ונשפי,
מכבה את המטאורים החשים להתרסק ולכוות
כרכי זרועותייך סביבי כמבקשת להגן
מנשקת כל אותה עת, כאילו יש לנו רק פעם אחת,
אני צריך להתנחם לפני שאוכל לאהוב
איך יכולת לדעת את זה
נשקי אותי הרבה-הרבה,
מהדסת בשפתייך סביב חלומותיי
המתכוונים להתגשם בבשר, החי כל כך,
נודד, אובד, מורד, מוצא בשפתייך המנשקות,
עוד ועוד מקומות לגדול בהם
האש והרוח, האדמה והמים,
קרובים והרמוניים
כחריצי שפתייך עם אישוניי
סביל ונכנע ושלך רק
נשקי אותי
עוד.