שירה יצחקי / זה הכול |
והחולצה הכחולה שהוא אוהב כל כך.
נזהרת שלא לגעת בהן, נצמדת לשאריות הריח שלו.
בחושך. בתוך ארון. חולצה ישנה ומעיל, זה כל מה שנשאר.
דמעה בודדה במורד הפנים אל זווית הפה, נבלעת בתוך שפה סדוקה.
חולצה כחולה מעיל ישן. זה הכול.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|