שירה יצחקי / טעם של פעם |
כמו מתוך הרגל, היא מעבירה לשון קלה על השפתיים, שלא ייסדקו.
הטעם שלו כבר מזמן לא עליה, כבר מזמן נעלם.
עוצמת עיניים ורואה אוטובוס, ילדה קטנה ששומעת מוזיקה ומעבירה
כמו מתוך הרגל לשון קלה על השפתיים, שלא ייסדקו.
מחייכת לעצמה הילדה ועוצמת קצת את העיניים.
האחת, נזכרת בו, בגלל הטעם
השנייה, נאחזת בטעם, אבל הוא כבר נעלם
היא כבר לא מעבירה לשון קלה על השפתיים. גם כשהן סדוקות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|