הדליק את הרעש הלבן
בכל ראשית בריחה
פניו התעוותו
כך הבחין שבכה.
ניקז דמעותיו על דף השורות
הוא דיבר אליי מאותם נהרות.
בתיבה,
העשויה בטון קר
עודנו תינוק חסר שיער
המתייפח,
בין קירות אטומים, נושא תפילה
ומתאונן, על שום מה מחילה?
אני הוא הפחדן
אלוהים, נגן לי רעש לבן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.