אלון ברג / טיפת דם |
יושבים לבד בדממה... בשקט
דמעה נופלת, ועוד אחת
נופלת על הרצפה השקטה, הקרה
והסכין כל כך משחררת
הלהב קורא לתוכי
עורי שורף, צורב
והכל משתחרר
וזה רק אני והקיר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|