[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








היא דפקה בדלת כשהוא היה זרוק בבגדים קלים מול מסך הטלוויזיה,
מעשן וצופה באיזה סרט פשע. מיד ידע שזו היא. היא מתעקשת תמיד
לדפוק בדלת במקום לצלצל בפעמון. כאילו כבר יש לה דריסת רגל פה,
והיא תובעת להיכנס. לא דרך התנצלות שצלצול הפעמון משדר. הוא
הניח את הסיגריה בשקערורית שבקצה המאפרה וניגש אל הדלת. ליתר
ביטחון הוא הביט בחור ההצצה. כן, זו הייתה שרון. אבל איתה
הייתה עוד מישהי. הוא פתח לשתי הנערות את הדלת.

"אה." הוא אמר. שרון הסתכלה אליו במבט חצוף ובוטח. הנערה
השנייה שהייתה איתה בחנה אותו במבט מוזר, מלא תאווה ובושה.
"מיכאל," אמרה שרון. "מה נשמע?" "בסדר." הוא אמר. "אנחנו רוצות
להזדיין." אמרה שרון. חברתה האדימה. "בא לך?" חברתה נגעה בשרון
בגבה: "ששש... השכנים." "האמת שלא בא לי כל כך." אמר מיכאל.
"אל תהיה מאנייק." אמרה שרון. "מה, תשאיר אותנו בחוץ?" "מי
זאת?" שאל מיכאל את שרון. "זו אילנית. יפה, נכון?" "כן..." הוא
הודה. "לא היית רוצה לזיין אותה?" שאלה שרון, ואילנית האדימה
כולה. "לא יודע..." מילמל מיכאל. "מה קרה?" ירתה שרון. "עשית
ביד? תן לנו להיכנס, מקסימום לא יקרה כלום." "טוב..." אמר
מיכאל, ופינה להן את הדרך.

הן נכנסו והוא נעל אחריהן את הדלת. הן עמדו רעבות בסלון. "מה
קרה?" שאל מיכאל. "שבו." הן הביטו סביבן וישבו. "רוצות לשתות
משהו?" "אני לא." אמרה שרון. "אילנית," שאלה אותה שרון. "רוצה
לשתות?" "לא." אמרה אילנית בקול חנוק. מיכאל הלך למטבח והוציא
לעצמו מהמקרר פחית בירה שחורה. הוא פתח אותה בעזרת ידית של
כפית וחזר לסלון. הוא לגם מהבירה וישב על המיטה, מניח את הבירה
על השולחן ונוטל מקצה המאפרה את מה שנשאר מהסיגריה שלו, מעשן.
"אז מה?" הוא שאל. "בא לכן מין?" "לה יותר מאשר לי." אמרה שרון
והנידה בראשה לעבר אילנית. "אמרתי לה שבמקום לשחק באצבעות,
שתבוא אלייך." מיכאל הסתכל באילנית. זו השתדלה לגבור על בושתה
והחזירה אליו מבט אמיץ. "אני לא יודע." אמר מיכאל. "לא כל כך
בא לי היום." "יבוא. יבוא." אמרה שרון. היא הסתכלה במסך. "מה
אתה רואה?" "אני לא יודע ת'שם. יש שם שלוש שוטרים וחבורת
פושעים שרצחו את אשתו של אחד מהם. הם מתכוונים לרצוח את
הפושעים. המפקד שלהם הבטיח להם שהוא יטייח את זה, כשהם יהרגו
אותם. אבל יש איזה שוטר רביעי שלא מסכים איתם ומפריע להם. הוא
אומר שצריך לעשות להם משפט. לפושעים אני מתכוון..." שרון לא
נראתה כל כך מעוניינת בהסבר, למרות שזו היא ששאלה. אבל אילנית
עקבה אחריו בעניין. "טוב." אמרה שרון. "אולי כדאי שתתפשט כדי
שאילנית תוכל לראות ת'סחורה." מיכאל פלט עשן ונאנח. "באמת שלא
בא לי עכשיו. אני אשמח אם תבואו ביום אחר." "עזוב יום אחר."
אמרה שרון. "בא לנו עכשיו!" "מה יעזור לכן אם הזין לא יזדקף?"
אמר מיכאל. הוא קיווה שזה יכניע אותה. אבל לא. "חכה, יבוא לך."
אמרה שרון. "אילנית, אולי תורידי ת'מכנסיים ותראי לו את
הרגליים המשגעות שלך?" ואז אל מיכאל: "כשתראה אותן יבוא לך. יש
לה רגליים שחומות ויפות יותר משלי." ולאילנית: "קדימה, תראי
לו." מיכאל הסתכל על אילנית. הוא חשב שהיא בטח לא תעשה את זה.
אבל היא קמה בהפגנתיות ופתחה את החגורה, חיוך קטן על שפתיה.
היא כבר פתחה את החגורה ופרפה את כפתורי הג'ינס, חושפת תחתון
תכול. "רגע," אמרה שרון. "תורידי קודם את הנעליים והגרביים.
הוא משתגע על רגלי בחורה יחפות." - טוב, זה נכון. - חשב מיכאל.
- שרון כבר מכירה אותי. - אילנית הביטה רגע בשרון ואז ישבה על
הספה, חולצת את נעליה אחת אחת, ואז מקלפת את הגרביים, חושפת
זוג כפות רגליים יפות. "עכשיו הג'ינס." אמרה שרון, ואילנית
עמדה והורידה מעליה את הג'ינס אל הרצפה, חושפת זוג רגליים
חטובות. היא יצאה רגל רגל מתוך הג'ינס ועמדה ברגליים עירומות
ויחפה. "נו?" אמרה שרון למיכאל. "לא רגליים משגעות?" "כן."
הודה מיכאל. "יפהפיות." "אתה יכול לגעת בהן." אמרה שרון. "כן?"
אמר מיכאל ושלח לאילנית עיניים שואלות. "בוא, גע בהן." אמרה
אילנית בקול פתוח ואמיץ, והסתכלה היישר לתוך עיניו. הוא הניח
את הסיגריה בקצה המאפרה. אז ניגש אל אילנית שעמדה זקופה וגאה.
הוא הניח אצבעות על ירכה, ואז הניח יד מלאה וליטף את הירך. כל
העיניים היו מופנות אל היד. הוא הקיף עם היד את כל הירך הרכה,
ואז ליטף במורד הרגל עד כף הרגל. הוא עשה כך גם ברגל השנייה,
ואז חדל, חוזר אל הסיגריה. "בסדר. נחמד." אמר. כי לא מצא משהו
אחר להגיד. שרון הביטה בעיניה של אילנית שהתרחבו כשמיכאל נגע
לה ברגליים. "מה את מרגישה?" שאלה שרון את אילנית. "חם לי בין
הרגליים." אמרה אילנית. שרון ומיכאל חייכו. "אני רוצה שהוא
ינשק לי את הרגליים." "תנשק!" הפצירה שרון במיכאל. "אני לא
יודע..." הוא מילמל. "אולי נראה את הסרט?" אילנית הייתה נבוכה.
"בחייך," אמרה שרון. "אם הייתי בן, מזמן הייתי מתנפלת עליה.
תראה כמה היא יפה. עוד לא ראית את השדיים שלה. יש לה שדיים
נהדרים, יפים וזקופים. תראי לו את השדיים שלך." "אתה רוצה
לראות את השדיים שלי?" שאלה אילנית את מיכאל. "כן." אמר רפות.
"תבקש יפה." אמרה. מיכאל פלט עשן. "בבקשה תראי לי את השדיים
הנהדרות שלך." "בתנאי שתמצוץ לי את הפטמות." שרון הסתכלה על
אילנית בהפתעה, מחייכת. חיוך עלה גם על שפתותיו של מיכאל. "אני
מבטיח." אמר. אילנית חייכה ובתנועה רחבה אחת פשטה מעליה את
החולצה. תחת החולצה הייתה חזייה תכולה. היא הניחה את החולצה על
הספה ולאט שיחררה מעליה את החזייה, חושפת זוג שדיים נהדרים
ופטמות מלאות וזקורות. "יפה?" שאלה אילנית. "יפה מאוד." אמר
מיכאל. אילנית התיישבה. "בוא תמצוץ לי אותן." ונשכבה אחורה אל
הספה. מיכאל ראה שהסיגריה שלו נגמרה. הוא כיבה אותה במאפרה
וניגש אל אילנית. זו הביטה בו כמכושפת. הוא ישב לצד גופה על
ברכיו, מלטף את בטנה, את שדיה. עיניה השחורות של אילנית עקבו
אחר ידיו. הוא ליטף את רגליה, את כפות רגליה, חופן את אצבעות
הרגליים הקטנות בידו. אז החליק חזרה לאורך גופה והתרומם כשראשו
מעל שדיה, ואז קירב את שפתיו ומצץ פטמה אחת. אילנית נאנקה. הוא
מצץ אותה מלוא פיו ועבר לפטמה השנייה. גם אותה מצץ. זה היה
כיף, אבל הוא לא הרגיש שמשהו מיוחד קורה לו במכנסיים. אבל הוא
היה מת לנשק אותה. אז הוא קרב אליה ונשק לפיה. זו נענתה לו
בנשיקה רעבה. היה לה רוק מתוק. כשהוא התרחק משפתיה היא אמרה:
"אני רוצה לראות אותך עירום." מיכאל הביט באילנית רגע. היא
נראתה מצפה. שרון הביטה בהם שותקת. הוא הסיר תחילה את החולצה,
חושף גוף שרירי ויפה. הוא הקפיד להתעמל ערב ערב. שני סטים של
עשרים וחמש שכיבות סמיכה, ושלוש מאות כפיפות בטן. והוא היה
לוקח ויטמינים. רק מהסיגריות לא הצליח להיפטר, גם לא כל כך
רצה. הוא הוריד את המכנסיים. רגליים לא שריריות, כי לא השקיע
בהם, אבל נראות טוב. לבסוף הוריד את התחתונים. "לא עומד לו!"
קראה אילנית באכזבה. שרון ראתה שאכן כך. אילנית הסיטה את שערה
הארוך והשחור מפניה ואמרה: "אבל הוא נראה ממש טוב." ואז היא
קמה וליטפה את גופו, מנשקת את חזהו השרירי. ידיה נעו לצידי
גופו, חפנו את הישבן שלו. אז החליקו על רגליו. ואז יד אחת חפנה
לו את הביצים. "זה לא אוהב ת'גוף שלי?" היא שאלה. ואז ירדה
וליקקה לו את הביצים, אוחזת ברגליו באותה עת. שרון הייתה
הראשונה ששמה לב: "הוא מתרומם!" היא קראה. אילנית הרימה ראש
וראתה שהאיבר הזכרי של מיכאל אכן התחיל להזדקף קצת. הוא היה
קצת שפוף, אבל היו בו חיים. אז אילנית נטלה את איברו ולקחה
אותו בפיה, ואז הוא ממש התפרץ בזקפה מטורפת, מתעבה ומתקשה בין
שפתיה, מתרומם כתורן. "הללויה!" קראה שרון. אילנית מצצה וליקקה
אותו, אבל שרון ראתה שהיא זהירה. "אל תדאגי." קראה שרון. "הוא
לא גומר מהר." ואז הרשתה לעצמה אילנית לחגוג עליו יותר
בביטחון. היא חגגה עליו שתי דקות שלמות. מיכאל חש את שפתיה ואת
לשונה עליו. הוא חש ברוקה החם. הוא היה גבר, והבחורה היפה הזאת
סגדה לאיבר מינו הזקוף. היה לו כיף, והוא לא רצה שהיא תפסיק.
אבל לבסוף היא הפסיקה. היא נשכבה אחורה אל הספה, מלאה בביטחון
עתה כשהיא מסתכלת על איברו הזקור נוכח גופה. היא פשטה אליו את
שני רגליה לצידי גופו, כולה בתחתונים תכולים. "תוריד לי את
התחתונים." ביקשה. הוא הביט בעיניה, אז פשט את ידיו לשולי
תחתוניה. היא הביטה בו מצפה. - הזין שלו זקור לכבודי. לגוף שלי
הוא מייחל. - הוא אחז והסיר מעל ערוותה את תחתוניה, חושף את
כולה. הוא הסיר את התחתון מעל רגליה היחפות, והניח אותו על
הספה. היא הרגישה הנאה עצומה. כל גופה היה חשוף לעיניו של הגבר
הזה, ואיברו היה זקור. הוא נרכן ונישק את ירכיה, מחליק על הירך
העירומה בלשונו. מרכז גופה זעק אליו. הוא פיסק בעדינות את
רגליה והביט בעניין בשפתי הפות שלה. הוא ליטף עליהן בשתי
אצבעות. היא נאנקה ופיסקה את רגליה עוד יותר. יד גברית נוגעת
במקום הצנוע ביותר שלה, במרכז הווייתה, יד גברית וכמהה, והיא
הייתה מלאה בתשוקה. גלים רכים של חרמנות שטפו את כל גופה,
מעלים קצף לבן. היא רצתה את ההכרה המלאה בנשיותה, היא רצתה את
לשונו חופרת בין רגליה. "תלקק לי." ביקשה בגרון ניחר. היא
הייתה כל כך יפה, הוא העריץ אותה, הוא רצה להסב לה הנאה, הוא
רצה לחרמן אותה עד שתצרח מעונג, הוא רצה שתתמסר לתחושה של
לשונו בין רגליה, הוא רצה לענג אותה. הוא קירב את פניו אל בין
ירכיה ושיקע לשון רטובה אחת אל בין שפתי הפות. הנה זה בא, היא
ראתה, הכרתה בה כאישה, היותה בעלת תשוקות מיניות. הלשון שלו
נשלחה, של הגבר הזה, והתחפרה בין שפתי הפות שלה. היא חשה את
התחושה. זה היה כל כך חם נעים ורטוב, היא הרגישה אסירות תודה
שמגיע לה שיפנקו אותה, שמגיע לה שיעריצו את גופה, וירצו להסב
לה הנאה. היא הרגישה אישה מלאה, סקסית עד כאב, עד קצות אצבעות
כפות רגליה. והזין שלו זקור כשהוא עושה לה את זה. הוא היה מלא
תשוקה, הוא רוצה להיכנס אל תוכה, לכבוש אותה, והוא אוהב ללקק
לה והוא עושה את זה היטב. נאקות קטועות פרצו מפיה. הוא רוצה
לעשות לה טוב, והוא אכן אהב ללקק לה, לגרום לאישה להתמסר
ללשונו ולייחל לו. הוא טעם את מרכז הווייתה שהיה על שפתיו ועל
לשונו, הוא טעם את הנשיות שלה. הוא לקח בפיו את מרכז הווייתה
שטירף אותה בחרמנות כבדה בלילות ארוכים, והחזיר את האזור
לשפיות כי הוא מקבל מה שהוא רוצה. היא, הפותחת רגליה היפות מול
פניו, היא מקבלת מה שהיא רוצה, והיא נאנקת בהנאה על מה שהוא
עושה לה. היא לא רצתה שהוא יפסיק, אבל הוא הפסיק. "לא!" קראה.
"תמשיך, בבקשה!" אבל הוא חייך וישב על המיטה, לוגם מהבירה
השחורה. היא שמה לב שעיניו מחליקות על כפות רגליה.

"אפשר לטעום מהבירה?" היא שאלה. הוא הגיש לה את הפחית. היא
ישבה על הספה, התחת העירום שלה נוגע בבד. היא רכנה קצת ולקחה
מידו את הפחית. לוגמת לגימה ארוכה. זה היה טעים. היא החזירה
ת'פחית. כפות רגליה העירומות הרגישו מאוד נעים על השטיח הרך.
הוא לקח את הפחית ושתה. שפתיו נגעו היכן שנגעו שפתיה. הוא
התרווח אחורה בפינוק על המיטה, פולט אנחה רכה. איברו הפך קצת
פחות זקור, היא לא רצתה שזה יקרה. היא קמה וישבה לצידו בגופה
העירום ליד הגוף העירום שלו. היא נישקה את חזהו, מעבירה לשון
על הפטמות שלו. הן היו זקורות למגע לשונה. היא תפסה באיבר מינו
וליטפה אותו. "כמה הוא גדול." אמרה בקול רך. "כמה הוא יפה."
האיבר החל שוב להזדקר בין אצבעותיה. היא שמעה קול, הסתכלה,
וראתה את שרון מתפשטת. מגיע גם לה. היא ליטפה את האיבר הזקור,
מכינה אותו בשביל שרון. מה שראתה שרון חירמן אותה. חרמנותה לא
הייתה קשה וחדה כמו של אילנית, היא שכבה לעיתים יותר קרובות.
זו הייתה חרמנות רכה, שרצתה חיבה, שרצתה יד אוהבת. היא עמדה
לבסוף עירומה מול שניהם, חושפת את ערוותה הבלונדית. היא גררה
את השולחן הצידה לפנות לה מקום, ואז שכבה על השטיח. "בוא
אליי." אמרה למיכאל. ומיכאל חילץ את הזין שלו מידה של אילנית,
והלך אליה. הוא ליטף את גופה הבהיר של שרון, מוצץ את שדיה,
מנשק את רגליה, ואילנית ראתה בקנאה איך הוא מרים אליו את כף
רגלה של שרון ומוצץ את הבוהן שלה, ואז מחליק על העור העדין
והדק של כף הרגל בלשונו. ואז הוא פישק בעדינות את רגליה של
שרון וירד לה. אילנית הביטה, - ככה הוא עשה גם לי, -  חשבה
בהנאה. הגוף השרירי שלו היה מוטל למלוא אורכו בין רגליה
הכפופות של שרון. איברו הזקוף נלחץ אל השטיח. אילנית קמה וישבה
לצידו, מביטה בעניין כיצד לשונו נלחצת אל שפתי הפות של חברתה.
בעודו עושה זאת היא ליטפה את התחת העירום שלו, ואז רכנה ונשקה
לתחת הזה, ואז העבירה עליו את לשונה. ואז מיכאל הזדקף, ומשך
עצמו מעל גופה של שרון, נתמך בשני ידיו לצידי גופה העירום.
"כן." אמרה שרון בתאווה, אוחזת באיבר מינו ומכוונת אותו אל
תוכה. ואז הוא חדר אליה. אילנית הביטה בקנאה, גם היא רצתה, גם
היא רצתה את האיבר הזכרי מתחפר בין רגליה. איברו של מיכאל נע
זמן רב בתוך שרון, זמן רב מאוד. "בבקשה אל תגמור." ביקשה ממנו
אילנית. "בבקשה!" מיכאל לא ענה, ושרון שיחררה אנחות רפות, ואז
אנחותיה הפכו כבדות יותר, חנוקות יותר. אילנית ידעה שהיא
מתקרבת לשיא. מיכאל שמר על הקצב, לא האט ולא מיהר. "בבקשה אל
תגמור." לחשה אילנית בקול חנוק. מיכאל לא עשה סימן שהוא שומע.
רגליה של שרון לפתו מאחור את ישבנו של מיכאל. אנקותיה הפכו
קולניות. ואז נחנק הקול לרגע, והתפרץ בשאגה של אורגזמה. אילנית
הייתה מאושרת בשבילה, אבל היא רצתה גם. מיכאל חילץ את איברו
הזקור מבין רגליה של שרון. "נכון לא גמרת?" שאלה אילנית בחשש.
"נכון?" "לא גמרתי." אמר מיכאל בקול חנוק. שרון קמה, שערה
הבלונדי נפל על עיניה והיא הסירה אותו מפניה בידה. אילנית חפנה
את האיבר הזכרי היקר הזה בתוך ידה. "תהיה עדין איתי." ביקשה.
מיכאל חייך ונשק לה, נשיקתו הייתה חמה. היא נשכבה בגבה אל
השטיח. מיכאל גחן אליה ונישק את כולה. הוא נישק את צווארה, את
כתפיה, מצץ את שדייה, נישק את בטנה ואת זרועותיה, את ירכיה,
טעם שוב מאיבר מינה, נישק וליקק את שוקיה, והיא הייתה מאושרת
כשנטל את בוהן כף רגלה בפיו. מרכז גופה בער אליו. היא הייתה
מופתעת ויותר מאושרת כשהוא ליקק ומצץ את כל אצבעות כפות רגליה,
עד הקטנה ביותר. היא שלחה אליו ידיים אובדות לקבל אותו אל
תוכה, והוא נטל בפיו את אצבעות ידיה ומצץ אותן. היא התאוותה
לזה והסתובבה במקומה, מגישה לו את התחת. הפנטזיה הכי פראית
שלה, שעדיין לא התממשה, הייתה שגבר ינשק לה בתחת. והוא נישק.
והוא ליקק. ולשונו טיילה על פלחי ישבנה והיא הייתה מאושרת,
ובוערת. הוא נישק גם את גבה, והיא הסתובבה שוב, והוא שיקע פניו
בין רגליה, עושה לה את המענג שוב. ואז הוא התמקם בין רגליה, זה
היה הדבר שבאותו הרגע רצתה אותו יותר מכל מה שרצתה בכל ימי
חייה. "את רוצה אותו?" שאל בחיוך. "רוצה." ונחנקת. "רוצה אותו
בתוכי." "תתחנני." "הו, בבקשה. אלוהים! בבקשה!" והוא החדיר לה
אותו, וזה היה גן-עדן. אנקה פראית נפלטה מפיה. היא הרגישה אותו
נע בתוך תוכה, והיא לא הייתה צריכה כלום חוץ מזה, שום דבר
בכלל, זה היה זה, ובשביל זה היא אישה.
הוא לקח והעלה אותה לשיא שהתפוצץ כמו טילים כסופים הנורים אל
שמי הלילה. הוא חשב שזהו, אבל היא ביקשה עוד. הוא העלה אותה
לשיא שני שהתפוצץ כמו מטח של זיקוקים. "עוד." היא ביקשה.
"עוד." והוא העלה אותה לאט לאט לשיא שהתפוצץ כמו אבק כוכבים.
הוא יצא ממנה בזין רועד וזקור. "אלוהים! אתה אף פעם לא גומר?"
"את רוצה שאני אגמור?" "תגמור לי על שפתי הפות." היא תמהה למה
הוא לא שאל אותה אם היא לוקחת גלולות נגד הריון כמו שרון,
כאילו כבר ידע. הוא החליק את הזין שלו על שפתי הפות שלה, היא
הזדקפה והסתכלה.
"אני סקסית?" שאלה.
"את סקסית כמו הגיהינום." אמר. וגמר לה על שפתי הפות באנקה.

שלושתם לא טרחו להתקלח. הם רצו להרגיש את מגע האחר על גופם.
הוא פתח גם להן פחיות בירה שחורה, ושלושתם ישבו עירומים, שותים
ומעשנים. האיבר של מיכאל הפך רפוי. אילנית שאלה: "אני אוכל
לבוא שוב עם שרון?" "בטח." אמר מיכאל. "אפילו לבד אם שרון לא
תרצה. תרימי קודם טלפון." הוא נתן לה ת'מספר. הם צפו עירומים
ב"כולם אוהבים את ריימונד", אחר כך ניגשו להתלבש. בפתח הדלת
אילנית נישקה אותו על שפתיו. שרון חייכה. הם נפרדו, והוא שקע
בסרט. אחרי שעה הוא קם להתקלח.



ביום אחר, בזמן אחר, הוא התאמן שלא כהרגלו בשעת צהריים. אחר כך
לגם משקה ונכנס להתקלח. הוא יצא מהמקלחת עם תחתונים נקיים ומתח
גופו. אז הלך לחלון לראות קצת נוף. עברה שם נערה יפה עם שיער
שירד עד לכתפיה, סרוג שחור-חום. היא הסתכלה על גופו שהמעקה
הסתיר בו את התחתונים. בקלות יכלה לדמיין שהוא עירום, וזה היכה
בה בגלי תשוקה. מהקומה השנייה הוא קלט את מבטה, ובא לו עליה.
היא הסתכלה מלמטה על גופו במבט חצוף וביישני, מלא תאווה. הוא
חייך אליה. "בואי. תעלי." קרא אליה. הנערה הזו שהוא לא הכיר
הביטה בו רגע במבט המום. אז הביטה בו עוד רגע. אז חייכה אליו
חיוך גדול ונכנסה אל הבניין.
לא אמרתי: מיכאל היה בן 24. שרון הייתה בת 25. אילנית הייתה בת
22. הנערה שנכנסה כרגע אל הבניין, ועלתה במדרגות כשהוא פתח את
הדלת, הייתה בת 23. החבר שלה עזב אותה לפני חודשיים, והיא עלתה
אל מיכאל וחשבה: למה לא?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"הגודל לא
קובע"

(של מברשת
השיניים שלך)


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/1/05 10:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא שמש

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה