|
על שבלולי האימה אני זוחלת למערות עקרבים חדי מבט
(כל זה בתוכי כשאני נרגעת משבבי הסערה)
הלמות פעמיי מתכנסת אל מחיצות,
שתיקה
מבטי חודר את החושך ואני רואה
את פולחן תהומות הנשייה
(לפעמים האין מילים פוצע את הרכות שבי)
נפעמת ממחזה תיאטראלי נוטף תאוות וכעס
תפאורת האדום-שחור סוערת בלהט
בחציבת סלעי האיטום הכבד
מתרחשת התפרקות באפלה
ומלאכית שחורת כנף
בוכה
וכהרף
אני מיטהרת אל בריכת רכות לבנה
טועמת מתיקות
שוקעת באור
מוקדש באהבה רבה ל - סי גלי |
|
|
כולם להיכנס לדף
היוצר שלי, אבל
רק בתנאי שתגידו
שהוא דפוק
זאת שאהבה את
התל-אביבי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.