New Stage - Go To Main Page


כל יום מחדש
ללבוש את המסכה
ללכת עם החיוך מרוח
כאילו כלום לא קרה

זה לא באמת משנה
מה ההרגשה בפנים
העיקר זה החיוך התמידי
גם כשרע.

כי אסור לאכזב,
איך הבן אדם הכי מאושר בעולם
יכול להרגיש רע?
איזו סיבה יש לו?

אין שום סיבה בעולם
שתוריד את החיוך
כי זה הנצחון
זו הרגשת הסיפוק,
העולם מסופק כשאני מחייכת, לא?
הרי אסור לי לא לחייך.
כי אז,
כולם לא יחייכו

אני לא אסחוב זאת עליי שהעולם עצוב.
זה יותר מידי גדול בשבילי
אז אולי בעצם גם אני לא הבן אדם הכי מאושר,
וגם לי מותר להיות עצובה לפעמים!



21.12.2004



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 23/1/05 23:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ורד גל

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה