דוריטוס, גבינה סנתטית נמסה, רוטב סלסה עם חומרי טעם וצבע
שיצאו ממיקרו גל נחים על הצלחת שלי. היום עליתי שני קילו.

יש דברים שקורים בחושך בין שני אנשים שהופכים את כל מה שקורה
באור לבסדר

יש לנו מין הסכם כזה, שאנחנו שוכבים ביחד בלי מחויבות, בלי
רגשות ובלי לדבר על זה יותר מידי. הוא החבר הכי טוב שלי, והוא
אומר שאני שלו. אז ההסכם, לא הלך. חוץ מהחוסר במחויבות שום דבר
שנכנס להסכם הזה לא התבצע. התאהבנו אחד בשני בתורות - אף פעם
לא באותו זמן. היו לנו שיחות אין סופיות על הנושא, על הסקס
עצמו, על הרגשות שלא היו אמורים להגיע ובכלל כל פעם שהיה שיר
קיטשי ומרגש ברדיו הרגשתי צורך עז להתקשר אליו.

ביום חורף סגריר בראין אדמס ו heaven שלו ניגנו ברדיו. בתור
בחורה בודדה ונורמלית שלא יכולה לעמוד בקסמי השיר שמציף את
גלגל"צ ברומנטיקה בגרוש, רציתי להתקשר אליו, ואז שירן הסתכלה
אלי ואמרה, זה כאילו שאתם חברים. באותו רגע רציתי לדפוק לה
נבוט בראש אבל במקום גמגמתי משו כמו "מממ... מה פתאום זה פשוט
ש... מממ... רציתי להגיד לו משו..." בסוף לא התקשרתי. רק
שבאותו רגע הגעתי למסקנה שאני צריכה להפסיק להזדיין כמו שפנפנת
פלוייבי עם הבחור החביב.
אז דיברנו על זה.

הוא הסכים, אחרי חצי שעה ארוכה, ארוכה מאד של הסברים על זה
שבאמת, הסקס טוב. אין לך מה לדאוג, זה לא אתה,
זאת אני!
כמובן, שהוא לא האמין לי.

9:30 בבוקר של יום שבת, עדין לא הלכנו לישון מיום שישי.
באוטו מתחת לבית שלי.

"נו תעלה, תישן קצת. כשהם יצטרכו את האוטו בחזרה הם יתקשרו, הם
תמיד מתקשרים."
"אנ'לא רוצה לעשות את זה לעצמנו, הפסקנו, למה סתם להתעלל
בנו?"
"נו, אני אכין לך קפה או משו..."
"פסדר... אבל סתם כי... סתם כי."

הוא מתפשט לבוקסר ואני מחליפה לפיג'מה ידידותית לסביבה, כזאת
שאבא שלי יאהב. הוא כבר מתחת לפוך ואני בדרך, הוא לקח לי את
הצד.
צעקתי עליו קצת שיזזזוווזזז כבר כי אני עיייפפפההה מממששש וזה
עבד יפה. עם פנים לקיר וגב לבחור שלא יהיה שלי אני מנסה להרדם
בלי לעשות לעצמי רגשות אשמה על השני קילו שעליתי השבוע.
פתאום כשאני עם עיניים עצומות אני שמה לב שהוא מחבק אותי,
ושהוא עדין ער, והוא יודע, שלא נשכב ביחד.
הוא גם לא מנסה.

לא משנה מה הוא עשה, או מה הוא יעשה, יש דברים שקורים בחושך
בין שני אנשים שעושים את כל מה שקורה באור לבסדר.