ג'ונתן ישב במשרדו המרווח במעלה הקומה השלושים ותשע. הוא ביקש
ממזכירתו שלא יפריעו לו בזמן הקרוב. ידיו תפסו את ראשו כלא
מאמין.
הבניין שבבעלותו שכן בלב רובע העסקים בדאון טאון של דייטון
אוהיו. במדור הכלכלה של העיתון הנמכר ביותר בארה"ב הוזכר שמו
גם היום ובעיתון אחר, נפוץ קצת פחות פורסמה כתבה המהללת את
יכולתו העסקית. באותה כתבה ג'ונתן תואר כאיש שהגשים את החלום
האמריקאי הנוצץ והפך מילד שהרוויח את הפני הראשון מחפיפת שיער
בסלון היופי שהיה בבעלות אחד משכניו למיליארדר של תעשיית
השיער, כאשר חברתו "הייר אנד סולדר" השלימה את ההשתלטות על עוד
חברת תמרוקים ידועה.
ג'ונתן נזכר בהזדמנות שניתנה לו. באותו יום הוא לא רצה להאמין.
בעצם איך הוא יכל להאמין ?
זה היה לפני יותר מעשר שנים כשליסה אשתו סיפרה לו על החלום
שחלמה והוא בחר לא לייחס חשיבות לכך. אך הוא לא שכח את שסיפרה
לו.
את ליסה הכיר כשהגיע לבית הוריה כמנקה שטיחים, עבודה נוספת
שהכניסה עוד מס' דולרים לכיסו שהיה דליל מאוד באותם ימים.
היה זה חיוכה המדהים שהמיס אותו. הוא הרי שנא אותם, את כל אלה
שנאלץ לשרת בגלל שהיו עשירים ממנו. אלה שהורו לו בנימוס וחייכו
בנימוס מלמעלה. הוא ידע שהוא עוד ינקום בהם על כל המדשאות שנהג
לכסח, על כל אותם כניסות בתים שנאלץ לפלס מהם את השלג בתקופת
החורף ובמיוחד על כל ראש וראש שחפף בסלון היופי של מר שטקלמן.

עיניה הירוקות, העמוקות כל כך וחיוכה המזמין נגעו בו מייד.
השיחה הקולחת שהתפתחה במהלך ביקורו סיקרנה אותו מאוד אך אותה
שנאה שחש אליה ואל דומיה גרמה לו להיזהר ולסרב להישאר לשתות
משהו.
בפעם הבאה שהגיע לנקות את שטיחי הבית כבר נשאר לכוס קפה. לאחר
שנה נישאו.
ג'ונתן התעסק בתחומים שונים ונהג לתחוב את אפו היכן שחושיו
סימנו לו כי קיים סיכוי להרוויח.הוא לא טעה מעולם וליסה נהגה
להתלוצץ בפני חבריהם כי בעלה מסוגל להבחין בין השטרות השונים
בעיניים עצומות, בעזרת אפו הרגיש.
את בילי פגש שנה לאחר שבתו נולדה. ג'ונתן הסתובב באותם ימים
והפיץ מוצרי טיפוח לשיער שמר שטקלמן ייבא מהמזרח הרחוק. אמנם
מר שטקלמן קידם אותו אך עדיין ג'ונתן חש כי עליו לסגור את החוב
עם העולם ובעזרת העסקים הקטנים שעשה לא יצליח בכך.
בילי היה אחד ממכריה של ליסה מימי הקולג' והוא הגדיר את עצמו
כמדען צעיר.
הוא היה בשלבים מסכמים של עבודת הדוקטורט בכימיה וכששמע כי
ג'ונתן מתעסק  במוצרי טיפוח לשיער שמח לפטפט איתו על נושא
המחקר של מעבדתו שעסק בין השאר בהשפעות השונות של חומרים
כימיים על תאי העור ועל השיער.
עם הזמן השניים התקרבו וג'ונתן נהג לשהות במעבדה זמן רב. הוא
קיווה שבעזרת כישוריו הכימיים של בילי ובעזרת הבנתו שלו את
דרישת הנשים מהשמפו שלהן יצליחו להרכיב תכשירים מנצחים. יום
אחד שמע מאחד המדענים שעבד במעבדה סמוכה מס' פרטים שהדליקו
נורה בראשו. יותר נכון באפו.
במעבדה הסמוכה גילו חומרים מסוימים שלאחר מגעם בשיער ישפיעו על
השיער כך שימשיך להיות בריא רק אם ייחשף מדי זמן מסוים לאותו
חומר שוב. אם לא ייחשף שוב לחומר, מצב השיער ידרדר ומראהו יהפך
ליבש. ניתן להבין מדוע אפו של ג'ונתן אותת על המצאות הון. הוא
גילה בזמן עבודתו ששתי הבעיות הראשיות המטרידות את קהל היעד
שלו היא הופעת קשקשים ורצונם ששערם ייראה בריא ובוהק. במחקרו
של בילי התגלה חומר המונע את הופעתם של הקשקשים אך חסרונו
הגדול של החומר היה שאם הפסקת השימוש בו הופיעו הקשקשים שוב.
אם רק יוכל לשלב בין תוצאותיהם של שתי המעבדות יקבל מוצר המטפל
בבעיית הקשקשים המטרידה את המין האנושי ובאותו זמן ירוויח
לקוחות קבועים שלא יפסיקו להשתמש במוצרו לעולם כי עם הפסקת
השימוש במוצר השפעת החומר הממכר תפעל ולא רק שבעייתם תחזור אלא
תחמיר כך שחיוניות שיערם תפגע. מה יותר פשוט משמפו הבא לטפל
ולשפר את חיוניות השיער אך בעצם במגע ראשון עם שיער האשה הוא
משתלט עליו. מי יעלה בדעתו שהמוצר הוא בעצם אינו התרופה אלא
המחלה...
כשפנה לבילי וסיפר לו על הרעיון שלו, זה נבהל מעצם המחשבה
לגרום לאנשים להתמכר למוצר שאמור לשרתם כטיפול וביטל את רעיונו
במחי יד.
ג'ונתן הכיר את בילי והעדיף לא ללחוץ עליו. הוא ידע שבילי לא
יוכל לסרב לאתגר המדעי.   לאחר פחות משבוע פנה אליו בילי בנוגע
לאותו רעיון. הם החלו לעבוד בקדחתנות.
השמפו הכיל חומר שבילי הצליח להסוות אותו כך שוועדות הביקורות
השונות לא זיהו אותו וכל מבחן שבדק את המוצר שלו הראה שהגירוי
בעור נעלם כתוצאה מהשימוש בשמפו.
אפו של ג'ונתן עבד שעות נוספות.

היה זה לפני עשר שנים כשליסה התעוררה משנתה בבהלה ומייד קפצה
לחדרה של בתה פאם. היא נרגעה לגלות כי בתה ישנה שנת ישרים.
ג'ונתן נזכר איך סיפרה לו בבכי קורע לב את שחלמה. איך באה אליה
פייה יפהפייה ללא שיער, קרחת לגמרי, וסיפרה לה כי בגלל מעשי
בעלה היא ובתה יאבדו את שיערותיהם שלהם. בדמעות שאלה אותו האם
הוא עשה משהו רע ומדוע הפייה הטובה מענישה אותם. הוא חיבק אותה
חזק והרגיע אותה שמדובר בחלום רע.
באותה כתבה שפורסמה בעיתון שנח על שולחנו תואר עד כמה היה
ג'ונתן חזק ואיך התגבר על אובדנו הגדול לפני כשנה. לפני כעשר
דקות צלצל הטלפון במשרדו. הד"ר ביקש ממנו להיפגש ולדון על
תוצאות בדיקתה של בתו. ג'ונתן ידע כבר, הלוקמיה הגיע גם אליה.