טיפת כעס מהולה בים של כאב נסגרת מאחורי שפתיים חתומות.
"תעצמי עיניים והכל יגמר בקרוב" ממלמלת לעצמה.
מנסה להחניק את הדמעות המאיימות להטביע אותה.
"לא ליפול... לא להשבר" חוזרת בינה לבין עצמה.
אור חיוור של חלום מנופץ חלחל לתוכה.
צחוק אכזרי נשמע מאחור. ואת, טיפשה. חשבת שהוא ישאר - ויוותר
עליה בשבילך. חחח. איפה מצאת דמיון מפותח כל כך?! הרי היא, כל
מה שאת לא. כבר הספקת לשכוח?
הרי אותה תמונה לא נמוגה מעולם.
היא מחייכת אלייך בניצחון. הרי הוא שלה. והוא לעולם לא יוותר
עליה. ואת, ילדה אבודה. חשבת שאולי זה אמיתי שאולי את תצליחי.
מבט מטושטש אל עבר מסך כוכבים מרוסק.
"את חזקה. את תצליחי להתגבר" אוחזת באצבעות רועדות מה שפעם היה
היא.
"להמשיך ללכת. לא לעצור... לא לבכות"
נאבקת בעיניים המדהימות שהותירו אחריהן שובל של רסיסים.
שוקעת לתוכו.
לא יכולה יותר.
דמעה יחידה זלגה מעיניה.
נשברה. |