ארבל הכרמלי / לעייפה מחייה |
אך עכשיו הנך בגלגול שאינו מתעייף
ואת עול חייך השאירי מאחורי גבך,
ראי, אפילו בגילנו ניתן עוד להתאהב.
כשאת נוגעת בי - עולם עולה על הגדות,
גופי נפער חלונות, חלונות
ומכל חלון מתעופפת ציפור
לעולם שאוהב אותי בעודך פה.
ריחות גופותינו ואביונותינו
הן ריחות גן-עדן עבורנו
וציפורי הנפש המלווים התשוקה -
זה כל מה שדרוש לאדם !!!
4/08/01 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|