|
עייפה מחייך הגעת כנראה,
אך עכשיו הנך בגלגול שאינו מתעייף
ואת עול חייך השאירי מאחורי גבך,
ראי, אפילו בגילנו ניתן עוד להתאהב.
כשאת נוגעת בי - עולם עולה על הגדות,
גופי נפער חלונות, חלונות
ומכל חלון מתעופפת ציפור
לעולם שאוהב אותי בעודך פה.
ריחות גופותינו ואביונותינו
הן ריחות גן-עדן עבורנו
וציפורי הנפש המלווים התשוקה -
זה כל מה שדרוש לאדם !!!
4/08/01 © |
|
|
פעם, כשהייתי
בכיתה ו' בערך,
אני זוכרת,
אמרתי לגבי על
איזה שיר של
אלתרמן: "פה
המשורר דיבר על
חיות, אך בעצם
התכוון לבני
אדם".
והיום, אחרי
מספר שנים,
אני פשוט
שואלת:
"ה א מ נ ם ? " |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.