ארבל הכרמלי / לסרבנית האהבה |
יכולת לסרב לאהבתי כל היום.
או- אז היינו מתיישבים,
תוהים איך ממש אוהבים.
אך משזמננו הגנוב מוגבל
בקושי יש זמן למשגל
ועל רוחניות האהבה ויתרנו כלל,
להוטים אחר תאוותינו בפרט.
אבל דעי!
אהבתי כצמח מתפתחת
הייתה לכלל אימפריה- אך בנחת.
אולי ייקח לי מאה שנים
לומר בפנייך שבחי עין ופנים,
מאתיים להלל כל שד ושד,
שלשה ריבוא לשאר, עידן אחד,
אם לא יותר, לכל אבר שלך,
ובאחרון היה לבך נפתח.
כי ראויה את לכבוד, גבירתי,
ולא אוריד מחיר אהבתי!!!
14/07/01 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|