קשה לי לכתוב את זה ,
אני מתנועעת בחוסר נחת בכיסא,
מחליפה שיר בדיסק,
משחקת עם הפוזיציה של הרגליים,
הולכת להרים מכנסיים שהשלכתי על הרצפה ,
כאילו שממש מעניין אותי הסדר בחדר שלי עכשיו,
ברגעים בהם אני מנסה נואשות לסדר את המחשבה
והלב המבולבל הזה שלי,
אבל כמו שיהונתן אומר ,
אפאחד לא יכול לברוח מעצמו ,
כי עצמו תמיד ירדוף אחריו.
וכמו שאני מכירה את עצמי ,
אני גם אתפוס את עצמי
ואהרוג את עצמי במכות
הוקרא בערבמה 25 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.