|
בהתחלה רק הייתי מסתכל עליך וזה היה מספיק
עיניים ירוקות אינסופיות, חיוך שמשכך כאבים.
את לא יפה, את עברת את זה...
משהו כמו התגשמות אלוהית.
כבר שנה עברה מאז שנתתי לך לברוח לי.
לפעמים אני חושב שזאת הייתה אשמתי,
לפעמים אני חושב שזה הטברייני ההוא...
ולראות אותך עם מישהו אחר
זה כמו לראות פרח נשרף,
כל כך כואב אבל יפה
וכל כך יפה שזה כואב.
אם רק הייתה לי עוד הזדמנות אחת...
הדברים שהייתי עושה למענך
הגבולות שהייתי חוצה
וכל זה רק בכדי להתסכל לך בעיניים
ולהרגיש... |
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-כן, כבוד
השופט.
-אהה... יש
נסיבות מקילות
לערומקומניה, זה
אני למדתי
בביצפר
ברומניה.
אז אני גוזר
עליך שעתיים של
עבודות שירות
אצל ורדה רזיאל
ז'קונט בבית.
-אה, כבוד
השופט, אולי בכל
זאת אפשר כלא?
אפרוח ורוד,
פושע מועד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.