ארבל הכרמלי / למען יעלוץ הלב |
באהבתנו כבר סערנו,
עין בעין ראינו הזיו הקורץ
אז מהיכן נוצרו משקעי הלב?
בליטוף הקסום אליו כמהנו
כבר ליטפנו ולוטפנו,
במגע רך כמשי נגענו
כמו לא נגענו,
קליפה אחר קליפה קילפנו
ולרגע לא התחרטנו.
בואי ונדחק כל הרהור חוצץ
כי רק במרחבי היחד יעלוץ לב,
המגלה דברים שטרם הכיר
או מסיר מוסרות שטרם הסיר.
17/02/04 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|