בית א':
לא החלטי
נמצא במכשול של עבר והווה
האם להישאר שם ולבכות על שהיה
לחכות לה בדרכים, ולהמתין לבואה
להתנגד למציאות, ולקוות לשינוי
שאולי היא תחזור, ותבין את הגלוי
אך לא, המנוס מן האמת איננו
והשקט, רק גדל בין רגעי חיי
פזמון :
ושוב נזכר בך,
נזכר בנו
נזכר ברגעים היפים
ושוב נזכר במה שאמרת
באמת הכואבת
"אותך אני כבר לא אוהבת"
בית ב':
לא מחכה לה, ממשיך בדרכי שלי
פותח דף חדש ומשאיר אותה מאחור
אם לה זה עבר, גם לי זה יעבור
עד עכשיו היא לא הבינה, וכנראה שלא תבין
ובראשי עולה המחשבה האם זה כדאי
האם את שווה בכלל את כל הסבל
האם כל זה מגיע דווקא לי
דווקא עכשיו
קטע מעבר:
אם אין אהבה, אין טעם להמשיך
טוב שהבנו את עצמו עכשיו
אם אין לך סיבה, לא צריך להמשיך
מתישהו אותה את תמצאי
פזמון :
ושוב נזכר בך,
נזכר בנו
נזכר ברגעים היפים
ושוב נזכר במה שאמרת
באמת הכואבת
"אותך אני כבר לא אוהבת"
סיום:
את קרה אליי
לא למדת להפגין רגשות
פשוט אוהבת בלי להראות
בלי להפגין את זה חיצונית
ולבסוף מוצאת לך פתרונות
חוסר החמימות גורם להיפרדות
יצא ארוך, אולי קטע הסיום ירד.
הסיום מיועד להיות בדיבור ולא בשירה
בקרוב אני אלחין ואקליט.
מי שזה אליה יודעת, בלי טענות!
תנו דעותיכם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.