אם הייתי רק יודע
שזו הפעם האחרונה שבך נוגע,
הייתי מחבקך ביתר חוזקה
ובוחר באקט שלא ישכח במהרה.

אם הייתי רק מנחש
שלא אראה עוד את דלתך,
הייתי מצטייד בתמונתך
לימים שעמי עוד זיכרונך.

אם הייתי לוקח בחשבון
שיותר ממך לא אשמע קול,
הייתי מקליט ממבחר מילותייך
ולכל מילה מחבר שיר עלייך.

אז אולי במחשבה שניה,
בשילוב עם התבונה,
נשתמש בזכות ההזדמנות השנייה
ונצליח באהבתנו שתהא כשורה?

וגם אם זו רק אשליה
נוכל לעשות את הפרידה ליפה
בלי לומר מילות סליחה-
פשוט לשחזר מעשי האהבה
ולתייק זיכרונות הכי מתוקים
שלא ישכחו בחיים!

28/02/02 ©