יואל דהן / מרפסת |
כאן בקומה הראשונה,
מביט על העצים שבשדרה
ואיך הרוח מגלגלת עלים.
בואי שבי כאן לידי
השדרה יפה יותר
כשאת מביטה בה
בעיניים רכות
שמיכה לרגלייך הקרות
ואוסיף כהנה וכהנה
חיבוקים
בשביל החום
כן, אני אוהב את המרפסת
מפה רואים את הספסל
עליו רקמנו חלומות ילדות
שלא נגמרת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|