New Stage - Go To Main Page

שירה גפני
/
אחרון החולמים

אדם אחד חשב שהוא "טוב".
שאם יציית לחוקים, יישמע לכללים,יעזבו אותו בשקט והכל יתנהל
בנעימים.
הוא ראה מספיק רוע, כאב, צעקות, שנאה בחייו.
אם יהיה "טוב", אולי ישנה משהו-אנשים אחרים לא יעברו את אותו
דבר.
אבל העולם סביב לא הבין: בלתי-אפשרי, אדם שיפעל בלי שום
אינטרס.
בטוח יש משהו שהוא רוצה להשיג. זאת קונספירציה, מאחורי
הדברים.
החליטו לעצור אותו. לנסות לבחון אותו בכל מיני דרכים.
האיש ה"טוב" שהותקף בשאלות, התחיל לתהות:
האם באמת היה כ"כ תמים ו"טוב"?
אולי פעל רק למען עצמו? כדי שהוא ירגיש נהדר בסופו של דבר?
ואז חשב: אז זה כ"כ נורא?
הוא נהיה מבולבל.
פיקפוק החוקרים, הציניות, הלעג שמסביב חילחלו לתוכו.
לאט לאט איבד את זהותו. עירעור אמונתו בטוב סיחרר אותו.
שמעתי שברח משם וקרא לעצמו : אינשם.
(אבל אולי זאת רק רכילות מרושעת...)
בכל-אופן, אף-אחד לא שמע עליו יותר.
זה גם לא שינה כלום. החיים פשוט המשיכו כמו שהם:
עם צעקות, שנאה וקנאה.
הם לא יודעים, אבל אני יודעת שהוא היה היחיד שנותר.
אחרון החולמים.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 23/1/05 0:50
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שירה גפני

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה