אדם אחד חשב שהוא "טוב".
שאם יציית לחוקים, יישמע לכללים,יעזבו אותו בשקט והכל יתנהל
בנעימים.
הוא ראה מספיק רוע, כאב, צעקות, שנאה בחייו.
אם יהיה "טוב", אולי ישנה משהו-אנשים אחרים לא יעברו את אותו
דבר.
אבל העולם סביב לא הבין: בלתי-אפשרי, אדם שיפעל בלי שום
אינטרס.
בטוח יש משהו שהוא רוצה להשיג. זאת קונספירציה, מאחורי
הדברים.
החליטו לעצור אותו. לנסות לבחון אותו בכל מיני דרכים.
האיש ה"טוב" שהותקף בשאלות, התחיל לתהות:
האם באמת היה כ"כ תמים ו"טוב"?
אולי פעל רק למען עצמו? כדי שהוא ירגיש נהדר בסופו של דבר?
ואז חשב: אז זה כ"כ נורא?
הוא נהיה מבולבל.
פיקפוק החוקרים, הציניות, הלעג שמסביב חילחלו לתוכו.
לאט לאט איבד את זהותו. עירעור אמונתו בטוב סיחרר אותו.
שמעתי שברח משם וקרא לעצמו : אינשם.
(אבל אולי זאת רק רכילות מרושעת...)
בכל-אופן, אף-אחד לא שמע עליו יותר.
זה גם לא שינה כלום. החיים פשוט המשיכו כמו שהם:
עם צעקות, שנאה וקנאה.
הם לא יודעים, אבל אני יודעת שהוא היה היחיד שנותר.
אחרון החולמים.