יש כבר איזה אונס באהבה הזאת שעושה אותך כל כך עצובה.
יש כבר איזה אונס באהבה הזאת שברגעים רבים מדירה חיוך מפנייך.
התעוררי ילדה.
אכן החלום מתוק הוא, אך המציאות כבר מדפקת על חלונך,
כבר בוקר.
עורי ילדה! די לחלום, עורי.
לפעמים צריך לוותר,
גם אם קשה, גם אם אוהבים,
פשוט לוותר וזהו.
לפעמים זה פשוט לא שווה את הכאב.
לפעמים.
ואולי ילדה, רק אולי היא אחת מאותן הפעמים
שזה פשוט לא שווה את הכאב.
התעוררי ילדה. הסתכלי על עצמך, ראי מה זה עושה לך. התעוררי.
את מאושרת ילדה? את מאושרת?
מה זה שווה בלי אושר?
מה זה שווה אם הדמעות זולגות מעינייך בתכיפות כל כך גדולה?
מה זה שווה ילדה?
מה זה שווה אם את לא מאושרת? מה זה שווה אם את עצובה?
יש כבר איזה אונס באהבה הזאת.
הגיע הזמן שתחשבי קצת על עצמך,
עד מתי תחיי עם השקר הזה?
עד מתי תחיי עם כל העצבות הזו?
את מאושרת ילדה?
יש כבר איזה כאב שנתפס אצלך כתמידי.
יש כבר איזה אונס באהבה הזאת שעושה אותך כל כך עצובה
כבר בוקר...
האם את מתכוונת להתעורר או שמא שבויה את בחלומך?
הביטי במציאות בעיניים פקוחות,
עורי ילדה.
יש כבר איזה אונס באהבה הזאת שעושה אותך כל כך עצובה.
יש כבר איזה אונס באהבה הזאת שברגעים רבים מדירה חיוך מפנייך. |