[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שני דוד
/
רגעים קטנים של אושר

פעם ניסיתי לחשב כמה מחשבות עוברות לי בדקה בראש.
אז נחשיב את המחשבה שבא לי מלפפון,
שאני צריכה לדבר עם אביב,
ושהבנזונה ההוא מתנהג כמו ילד קטן - בכלל לא עושה לי את זה,
ולא יוצא לי מהראש.
וכל המחשבה הגדולה הזו שבעצם היא מחשבה בפני עצמה.
וזה כולל גם את המחשבה של לחשב את מס' המחשבות שעוברות לי בראש
בדקה.
וככה בזבזתי לעצמי שעה מהחיים.
דקות יקרות... שמבוזבזות על כלום!
ולמה?
כי לכל אחד חייבת לעבור פעם בראש המחשבה.
"כמה מחשבות עוברות לי בראש בדקה."
אולי אני בנאדם שחושב הרבה.
כן.
בכל נושא איך שהוא תמיד אני אנתח ואחשוב,
למרות שזה נוגד את הספונטניות שבי,
אני לא רואה בזה שום קשר מיוחד.
לחשוב זה לחשוב, ולהיות ספונטני - זה להיות ספונטני.
הרי גם לפני שאתה עושה משהו ספונטני, אתה בעצם חושב על זה.

מעניין מי יושב שם מלמעלה וצוחק על כל מילה שרשומה פה.
או אולי זה בכלל יצור לא אנושי שקורא מחשבות.
אז הוא מהזה מסכן כי כבר הבנו מקודם שזה באסה לגמרי לנסות
לספור את מס' המחשבות שעוברות לבנאדם בראש בדקה.
ההוא...
היצור...
קורא כל מחשבה?
בואנה הוא יכול להיות סופר גדול,
ולהוציא ספר על המחשבות הכי מטומטמות שעוברות בראש...
בדקה.

איך אני אוהבת, לחשוב על מישהו - ופתאום הוא מתקשר.
ואז, הדבר הראשון שאני עונה לו "חיים ארוכים."
למה אומרים חיים ארוכים?
מי המציא את זה?
זה שהמציא את העובדה שיש לך שפיץ בסיגריה, אז מישהו חושב
עליך?
או שאם גודל לך חצ'קון באמצע האף מישהו אוהב אותך?
פעם תאכלס חשבתם כמה שזה שטויות?
בטח שחשבתם,
זו גם מחשבה שעברה לכולנו בראש.
אבל אחרי הכל כולנו ממשיכים להאמין בזה.

בכללי אני ילדה מאושרת.
אבל מכירים את זה,
שיכול להיות יום, כולך מחויך,
ויום למחרת, קמת באיחור, עייף, בדרך כמעט אוטובוס דרס אותך,
ואז שסוף סוף הגעת לבי"ס
(גם כן, רק לשעה היסטוריה כי אחרי הכל אתה י"ב ואתה לא לומד
יותר מדי).
גילית שנכשלת במבחן, ואז אימא שלך צועקת בטלפון שהשארת בבוקר
את כל האורות דולקים, ואז גילית שגם אין לך מספיק כסף
לסיגריות.

עייף, עצבני, שבוז, בלי סיגריות... וכמעט נהרגת היום.
וזה פאקינג דברים קטנים "צרות של עשירים",
שגורמות להמשך יום מחורבן!


הלו!!?? אתה שם למעלה:
"אמממ..
היה לך יום מאושר?!
יופי,חכה חכה מחר."

מה הפאקינג אמונה במשהו שאולי אבל באמת אולי קיים.
מי יצר אותי?
אומרים שאני מיוחדת.
במה אני שונה?
אני כמו כולם.

אם כולנו שונים/דומים, זה לא משנה בני אדם?
יופי.
למה לשבור את הראש בכל כך הרבה מחשבות?

יש דברים קטנים בחיים, שגורמים לך לאושר קטן כזה בלב.

תהנה מהדברים הקטנים,
ואל תנסה למחוק את העבר,
כי אחרי הכול העבר שלך הוא מה שבונה אותך.
ואל תתבאס על ההווה - תנסה לשפר אותו.
והעתיד - אל תנסה להבין מה יהיה בעתיד,
פשוט תנצל את אותם רגעים קטנים.
רגעים קטנים של אושר.









loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
JXי ח2WIת
WJXWים
NגזיNים
לפNYים Yם
הWיNוW
IX2תיIת
JX2גלית N2קום
2Y2רית.






-פקצה (בשלבי
לימוד אנגלית
למתחילים)


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/1/05 12:20
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שני דוד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה